יואב

בנם של עידית וגיא. נולד ביום ז' באייר תשס"ה (16.5.2005) בהרצליה. אח לאורי, לילו ורום.

יואב גדל והתחנך בהרצליה. למד בעירו בבית ספר יסודי "לב טוב", בחטיבת ביניים "זאב" ולאחר מכן בתיכון "הראשונים".

בחטיבת הביניים גילה במסגרת מיזם "מחויבות אישית" את חדוות הנתינה כאשר התנדב בחוג רכיבה על אופניים. את הניסיון שרכש שם בפעילות עם ילדים ניתב לעבודה בקייטנות ובחוגים, שבהם שימש עוזר מדריך. את תפקידו ביצע במסירות ובאחריות, והיה אהוב על החניכים ועל חבריו לצוות ההדרכה.

יואב היה חברותי ואוהב אדם, שמר על קשרים קרובים עם החברים, הִרבה לבלות עימם והיה הרוח החיה בחבורה. יואב אהב את הים. אהב לגלוש, להקפיץ כדור על החוף, ולשבת עם החברים עם מוזיקה וצחוקים או שיחות מלב אל לב ולצפות בשקיעה. הוא נהנה לשחק עם חבריו הטובים בטניס שולחן ובמשחקי קלפים ולוח, בהם "קטאן".

יואב, צעיר ערכי, טוב לב וצנוע, בורך בשמחת חיים, במאור פנים ובחיוך כובש. לרבים שימש מופת של מנהיגות, אומץ ורעות. בכל מקום שאליו הגיע הוא ידע ליצור חברויות משמעותיות ולכן כל מקום שהיה בו הפך מהר מאוד לבית בשבילו. הוא לא היה צריך הרבה בשביל להרגיש בבית, רק חיבור ואהבה.

ביום 13.8.2023 התגייס לצה"ל ושובץ בגדוד הסיור החטיבתי של חטיבת הנח"ל בחיל הרגלים.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

יואב היה בבית באותה שבת, כחודשיים לאחר גיוסו. הוא היה בתחילת הטירונות, כחלק ממסלול הכשרת הלוחם. אחר הצוהריים הוקפץ בחזרה לצבא.

קרדיט: