עמנואל יהודה מורנו.

מי היה האיש?
"לוחם ללא פנים, גיבור ללא תהילה."

עמנואל היה דמות יוצאת דופן בנוף הביטחוני של ישראל. הוא שירת כקצין בכיר בסיירת מטכ"ל, ובשל רגישות המבצעים שבהם השתתף, תמונתו נאסרה לפרסום במשך שנים רבות לאחר מותו (היה הקצין הראשון בצה"ל שתמונתו נשארה חסויה גם אחרי נפילתו).

האישיות: שילוב נדיר של לוחם עז נפש מצד אחד, ואדם מאמין, צנוע ולמדן מצד שני. הוא היה ידוע ביכולת שלו להישאר רגוע גם במצבים הקיצוניים ביותר.

המשפחה: עמנואל הותיר אחריו אישה (מאיה) ושלושה ילדים. הוא היה מסור למשפחתו למרות השירות התובעני.

הסיפור: מה קרה לו?
הסיפור של עמנואל הסתיים בפעילות מבצעית נועזת בסיום מלחמת לבנון השנייה.

למרות שהוכרזה הפסקת אש, התקבל מידע מודיעיני על הברחת אמצעי לחימה מאיראן וסוריה לחיזבאללה. עמנואל הוביל כוח של סיירת מטכ"ל שהונחת במסוקים באזור בעלבכ שבעומק לבנון, כשהם מחופשים לחיילי צבא לבנון.

המשימה הושלמה בהצלחה, אך בדרך חזרה נתקל הכוח במארב של חיזבאללה. במהלך חילופי האש, עמנואל נפגע אנושות בתוך הג'יפ שבו נסע. הוא מת מפצעיו זמן קצר לאחר מכן, בזמן שהכוח חולץ תחת אש כבדה חזרה לישראל.

משהו שנשאר מאחור
עמנואל השאיר אחריו מורשת של אחריות וצניעות.
מספרים עליו שלפני המבצע האחרון, כששאלו אותו מה יקרה אם ימות, הוא ענה בביטול שחייו הם חלק ממשהו גדול בהרבה – עם ישראל.

משפט לזכרו:

"הגבורה האמיתית היא לא רק בשדה הקרב, אלא ביכולת של אדם להיות ישר עם עצמו ועם אלוהיו בכל רגע נתון."

יהי זכרו ברוך.

קרדיט: